15 שנה כרקדן מקצועי לימדו אותי להבין תנועה משתי הזוויות - זו שמול המצלמה, וזו שמאחוריה.
האהבה לקולנוע הייתה שם עוד לפני הבימוי. כרקדן, נהגתי לצלם ולערוך סרטונים ללהקה שבה רקדתי - וממנה המעבר לבימוי קרה בהדרגה וטבעיות, לא כקפיצה מתוכננת. למדתי צילום ועריכה בבית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב, ואת יכולת הבימוי פיתחתי בשטח - פרויקט אחר פרויקט, על עבודה אמיתית.
אני מאמין שרוב תוכן המחול - קליפים, פרסומות, לא משנה - לא מגיע לפוטנציאל המלא שלו במצלמה. הסיבה: מתייחסים אליו כמו ריקוד על בָּמה, כשבפועל יצירת תנועה למצלמה היא תהליך שונה מיצירת תנועה לבמה. זה הפער שאני עובד לסגור בכל פרויקט.